ההיסטוריה שלנו

ב-29 באפריל 1889, ביום הולדתו של יושב ראש החברה, הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ’, הונף לראשונה דגל חברת פלשתינה על מגדל הפינה של בית ההארחה סרגייבסקי.
עם השלמת עבודות הבנייה ב-20 באוקטובר 1889, בית ההארחה סרגייבסקי נפתח על ידי ראש המשלחת הכנסייתית הרוסית, הארכימנדריט אנטונין (קפוסטין), ומאותו יום התחילו לקבל אורחים. המקום נמצא בקרבת הבניינים הרוסיים ומחובר אליהם דרך שער הכניסה, בית ההארחה הכיל מספר רב של משרדים ושירותים.
כל העולים לרגל שהגיעו לירושלים לאחר 1892 קיבלו את מטענם במשרד דרך הנהלת הרכבת; הם הפקידו במשרד את הדרכונים, ספרי העלייה לרגל וכרטיסי האונייה שלהם לביטחון עם החזר של 5 רובלים כשהם עזבו את ירושלים. בנוסף, שולם רובל אחד לטובת בית החולים הרוסי כדי לאפשר לעולי הרגל להשתמש בשירות רפואי חינם אם יש צורך בכך. מזוודות, תיבות ומטענים כבדים אחרים נשמרו באחסון מיוחד שהיה קיים בכל מבני בית ההארחה. המתחם נועד לאכלס ולשרת עולי רגל אורתודוקסים רוסיים שהגיעו לארץ הקודש דרך החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית ושימשו למטרותיהם עד 1914. בחצר, הייתה מסורת של “ארוחות אזכרה”, כאשר עולי רגל עשירים נתנו תרומות לזכר נשמות קרוביהם, וארוחות חינם חולקו לעולים עניים מכספים אלו. העולה לרגל הראשונה בבית ההארחה סרגייבסקי בשנת 1888 הייתה הרוזנת אולגה יפימייבנה פוטיאטין (בתו של האדמירל א. פוטיאטין) – חברת כבוד של החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית.

מספר אנשים מפורסמים שהו במתחם סרגייבסקי, כפי שמפורט להלן:
המזכיר והמייסד של החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית – היועץ הסודי ו.נ. חיטרובו ואשתו ס.ד. חיטרובו, 23 באוקטובר 1889 (חדר מספר 1, כיתה I). פרופסור לציור באקדמיה הקיסרית לאמנויות – מחבר מחזור הפסיון באלכסנדרובסקו – חבר החברה, נ.א. קושלב, 11 ביוני 1891 (חדר מספר 11, כיתה II). פרופסור באקדמיה התאולוגית של קייב, א.א. אולסניצקי, 21 באוקטובר 1891 (חדר מספר 9, כיתה II). פרופסור באוניברסיטת סנט פטרסבורג נ.פ. קונדקוב, אוקטובר 1891, קונסול יפו, ו.נ. טימופייב, 11 באוקטובר 1892. הכומר של כנסיית שגרירות רוסיה באתונה, ארכימנדריט ניפונט, 12 באוגוסט 1893. היועץ הפרטי א.א. ניידגרד, 29 ביוני 1893, לוטננט גנרל, הרוזן נוסציץ עם משרת, 10 בפברואר 1894. הצייר הרוסי המפורסם ופרופסור לציור באקדמיה הקיסרית לאמנויות, רפין, 30 ביוני 1898. מזכיר החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית, פרופסור באקדמיה התאולוגית של קייב, א.א. דמיטרייב, 30 ביוני 1898. בחצר על חשבון החברה.

המנדט הבריטי בפלשתינה
מאז ה-11 בדצמבר 1917, כוחותיו של הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי כבשו את ירושלים. מ-1917 עד 1919 הפיקוח על המבנים הרוסיים בירושלים בוצע על ידי עובד וחבר בחברה.
ב-1922 החל לפעול המנדט הבריטי בפלשתינה. הממשל הבריטי מכיר בקיומה של החברה והופך לאפוטרופוס של החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית והמשלחת הכנסייתית הרוסית. בינואר 1925 מינתה המנדט הבריטי את הקפטן קסט כמנהל, אשר הודיע לנציגי החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית שהבריטים מכירים בקיומה בפועל של החברה בברלין ובמשרד המשקים שהיה לו מקום מגורים קבוע בירושלים. במקביל, השלטונות הקולוניאליים החלו להשכיר בכפייה את רכוש החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית והמשלחת הכנסייתית הרוסית. מתקופה זו, נותר הרכוש הרוסי תחת הפיקוח הצמוד של מנהל הרכוש הרוסי של קפטן הקצין הבריטי ג.א. קסט עד לסיום המנדט הבריטי ב-1948.
מאז 1925, ניהל הקונסול הקיסרי לשעבר בפרס, ו.ק. אנטיפוב, את המשקים של החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית בירושלים ובכל ארץ ישראל.
ב-1948, ערב יציאת השלטונות הבריטיים מפלשתינה, עבר ו.ק. אנטיפוב ממתחם סרגייבסקי בירושלים למתחם אלכסנדר בעיר העתיקה.

מהקמת המדינה
בית ההארחה סרגייבסקי, שנמצא בקרוב תחת שלטונה של מדינת ישראל שזה עתה הוקמה, נותר מנהל סרגייבסקי, קולונל הצבא הקיסרי, ו.א. סמרסקי, שניהל את הבית מ-1948 עד 1951.
ב-1951, הגיע נציג מוסמך של החברה הרוסית הפלשתינית, מ.פ. קלוגין, לירושלים וצוותו היה מוצב במבנה המזרחי של מתחם סרגייבסקי בירושלים ונשאר שם עד מלחמת ששת הימים ב-1967. בית ההארחה סרגייבסקי לא נכלל בעסקת ה”כתומה” המפורסמת מ-1964 למכירת רכוש החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית בשטח מדינת ישראל, שהחוקיות שלה נמצאת במחלוקת עד היום. מ-1967 עד 2008, התנהלו משא ומתן מורכב על החזרת המבנה ההיסטורי לחברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית לבעלים החוקיים. נציגי החברה לא יכלו לגשת לחלק הנותר של ספרייתם, שנשארה במבנה המזרחי של המנזר. המשא ומתן הושפע מביקורו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2005.
הנהלת החברה הגישה חבילות רשמיות של מסמכים למשרד המשפטים של ישראל וניהלה גם משא ומתן רשמי עם משמר המדינה של מדינת ישראל ב-2006, שהייתה אחראית על המבנה עד דצמבר 2008. בהתבסס על הסכמים הדדיים בין החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלשתינית ומשרד החוץ הרוסי, הועברו המשא ומתן הנוסף על החזרת המנזר למשרד החוץ הרוסי.
כתוצאה מהשיחות ביוני-יולי 2008, הוחלט להעביר את מתחם סרגייבסקי לרוסיה. ב-5 באוקטובר 2008, אישרה ממשלת ישראל את ההחלטה הזו.
הארגון הציבורי “הפורום המשפטי לישראל” ניסה לערער על החלטת הממשלה בבג”ץ, אך בג”ץ, לאחר ששמע את טענות פקידי משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, פסק ב-12 באוקטובר כי החלטת הממשלה להעברת מתחם סרגייבסקי לרוסיה מוצדקת.